הכרעת דין בתיק מז"י 173/08

בהסתמך על הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ולפי מסמך הפרטים הנוספים המוסכמים, מוצג ת/1, אנו מרשיעים את הנאשם, טוראי מרדכייב שי, בעבירות של:

הוצאת נשק מרשות הצבא, לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955- שני פרטים.

ניתנה והודעה היום, 18/08/2008, בפומבי ובמעמד הצדדים.

____(_-_)______            ____(_-_)____               ____(_-_)____

אב"ד                                   שופט                              שופט

גזר - דין

הנאשם, טוראי מרדכייב שי, הורשע היום על-פי הודאתו בביצוע שתי עבירות של הוצאת נשק מרשות הצבא, בגין גניבת שני כלי נשק מסוג רוס"ר M-16, מבסיס יחידתו, בט"ר ניצנים, בשתי הזדמנויות שונות, בחודשים פברואר ומרץ השנה.

העונש הקבוע לעבירה זו בחוק השיפוט הצבאי הינו מאסר לחמש עשרה שנים.

כתב האישום המתוקן ומסמך ה'פרטים הנוספים' מגוללים את מסכת האירועים החמורה בה נטל הנאשם חלק מרכזי, תחילתה בסמוך לגיוסו לצה"ל, בסוף חודש נובמבר 2007.

עניין ראשון בסדר הזמנים, נלמד מן ה'פרטים הנוספים'. מוסכם על הצדדים, כי במועד בלתי ידוע לתביעה סיכם הנאשם עם אדם, שפרטיו אינם ידועים, כי ירכוש עבורו 100 רימוני רסס והלם.

לאחר מכן, בסוף חודש ינואר, עת נשא עונש מחבוש בבס"כ XXX, בא בדברים עם כלוא אחר, טוראי דימה, סיפר לו כי הוא מעוניין לרכוש רימונים, והלה אמר כי ייתכן וישיג כמה. לאחר שהשתחרר מן הכלא, דיווח הנאשם על הדברים לשולחו, הלה ביקשו כי ירכוש לכל הפחות 100 רימונים, והנאשם פנה, במספר הזדמנויות, לטוראי דימה ושאל מתי יהיו הרימונים ברשותו, שכן הוא מעוניין לרכוש כמה שיותר. העסקה לא יצאה לפועל, כך נמסר, שכן טוראי דימה התרברב בפני הנאשם מבלי שהיה ממש בדבריו.

אירוע גניבת הנשק הראשון בו הורשע הנאשם, התרחש בסמוך לאחר שסיים את קורס הטירונות. ביום 12/02/08 הגיע הנאשם לבסיס בט"ר ניצנים בשעות הצהריים המוקדמות, לשם קבלת מסמכי סיפוח ליחידה אחרת. סמוך לשעה 16:30 עבר ליד אחד מאוהלי הטירונים, הבחין בנשק המונח על הרצפה, בסמוך למיטה בה ישן באותה עת אחד החיילים, טוראי אריאל. הנאשם המשיך למפקדיו, לקח את מסמכי הסיפוח ושב לאוהל, נטל את הנשק, שם אותו על כתפו ב"הצלב", תוך שהוא מציגו כשלו. אז, עבר לאחד האוהלים הסמוכים, פירקו לשני חלקים, והכניסו לקיטבג שהיה ברשותו. הנאשם המשיך ויצא משער הבסיס כשהנשק מוטמן בתיקו, וכבר באותו ערב מסרו לאזרח, תוך שהוא מבקש ממנו להחביאו. מאז לא ראה הנאשם את הנשק, ולמעשה עקבותיו אבדו. חקירה מאומצת של מצ"ח נפתחה ללא שיהוי, אך לא הביאה למציאת מבצע העבירה וכלי הנשק.

אם הגניבה הראשונה התאפיינה כניצול הזדמנות שנקרתה בדרכו, הרי אירוע גניבת הנשק השני התרחש באופן יזום, ולאחר השתדלות ומאמצים מצידו של הנאשם. כתב האישום המתוקן מביא בפירוט רב את סיפור המעשה. מסתבר, כי אחרי גניבת הנשק הראשון פנה הנאשם לאזרח בשם ניסים יעקב ומסר לו כי יוכל "לארגן לו שלושה כלי נשק" אם יקבל בתמורה רכב מסוג "הונדה". האזרח הסכים להצעתו של הנאשם, וזה נפנה להגשימה. בתחילת חודש מרץ פנה הנאשם לקטין והציע לו  "לעשות כסף", סיפר לו כי בכוונתו לגנוב כלי נשק, כי שוויו של  M-16  ארוך הוא 7,000 ש"ח, ונשק מקוצר מסוג זה מגיע כדי 15,000 ש"ח. הקטין הסכים לסייע לנאשם בגניבת כלי הנשק.

במוצאי שבת, ה- 8/03/08, הורה הנאשם לקטין לפגשו למחרת בסמוך לביתו בעפולה,  בשעה 6:00 בבוקר. כמתוכנן, נפגשו השניים, והקטין החליף את בגדיו למדי צה"ל, אותם הביא עבורו הנאשם, נטל לידיו את תעודת החוגר של הנאשם, והשניים נסעו לבט"ר ניצנים. כניסתם התאפשרה אחרי שמסרו לשומרים כי הגיעו לפגוש את אחת המפקדות, והשניים החלו לתור אחר נשק מקוצר שיוכלו לגנוב. הם חיפשו באוהלי הטירונים, אך ללא הצלחה. לאחר כשעתיים עברו לחדר האוכל, על מנת לגנוב, לכל הפחות, שני כלי נשק. הנאשם הבחין בכנה ובה מספר כלי נשק מקוצרים, הושיט ידו לקחת אחד, אך חיילת שהופקדה על השמירה הבחינה במעשיו, צעקה לעברו והנאשם ויתר ויצא עם הקטין מחדר האוכל.

משם עברו לשק"ם הבסיס, ישבו בו כשעה, פרק זמן בו הספיק הנאשם לפגוש חבר מן התיכון, טוראי עידן, הציע לו 1,000 ש"ח אם יסייע לו לגנוב כלי נשק, אלא שהלה סירב ועזב את המקום.

משראו השניים כי אין הם מצליחים לגנוב נשק, יצאו מן הבסיס ונסעו לאשדוד. בהגיעם לתחנה המרכזית הבחינו בחייל נושא נשק, והנאשם הציע כי יעקבו אחריו, יכוהו ויחטפו את נשקו. הקטין סירב והשניים שבו על עקבותיהם, הגיעו לבט"ר בשעות הערב המאוחרות והמשיכו לתור אחר נשק.

בסמוך לשעה 22:00, הבחין הנאשם בחיילות שיצאו מאחד האוהלים והתרחקו ללא נשקן האישי. הוא הורה לקטין שיצא מחוץ לשער הבסיס וימתין לו בסמוך לגדר. אז, נכנס לאוהל הבנות, איתר את נשקה של רב"ט טליה, אשר הוטמן על מיטתה מכוסה בשמיכה, נטלו בידיו, התרחק עשרות מטרים והשליך את הנשק מעל לגדר לעברו של הקטין. אז, רץ הנאשם וביקש לצאת מן השער, אלא שהש"ג סירב לאפשר את יציאתו מפאת פקודות השגרה האוסרות זאת בשעת לילה. בסמוך לשעה 23:15 הבחין בו הש"ג מטפס על השער ומדלג מעליו, "זה עניין של חיים ומוות", צעק לעבר השומר ונמלט. הנאשם רץ לעבר הקטין, התקשר לאזרח, ניסים יעקב, והזעיקו למקום מפגש. את הנשק הטמין הנאשם בתיק שהביא לצורך זה, והשניים צעדו לעבר היישוב ניצן. בהגיעם, נתן הנאשם בידי הקטין 700 ש"ח במזומן, למימון נסיעתו לביתו, בעוד הוא עצמו המתין לניסים יעקב. האזרח הגיע, מלווה באחר, ליאור עמר, והנאשם נכנס לרכב ונרדם במושב האחורי. בכביש 6 התעורר הנאשם, שמע מפי ניסים יעקב כי צפויים מחסומים בכביש, ובמקום מסוים בו עצר האזרח, ירד הנאשם מן הרכב, והחביא את הקיטבג מאחורי עץ, שב לרכב והמשיך בנסיעה.

מסתבר כי הש"ג דיווח אודות הקפיצה מעבר לגדר, ובאותו זמן לערך מסרה רב"ט טליה כי נשקה נעלם והזעיקה את מפקדיה. צוות מפקדים יצא מן הבסיס לסיור, סרן חרב הבחין בקטין בתחנת ההסעה, תיחקר אותו בדבר הימצאותו במקום כזה בשעה מאוחרת, הלה הסתבך בלשונו, הועבר לחקירת משטרת ישראל, הודה בחלקו והפליל את הנאשם.

בעקבות זאת נעצר הנאשם, הודה בכל המיוחס לו והביע צערו על המעשים. בניגוד להנחיית סנגורו, כך נטען לפנינו, ויתר על זכויותיו כחשוד, הרחיב את תיאורו על מנת להתמרק מכל חטאיו, שיתף פעולה באופן מלא, סיפר על דברים בהם כלל לא נחשד ומסר פרטים אודות מעורבים נוספים. כנגד הקטין, כמו גם כנגד ניסים יעקב, הוגשו כתבי אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והשניים נעצרו עד לתום ההליכים בעניינם.